גידול קנאביס – סגירת התיק הפלילי לאחר שימוע

בשנת 2009 במסגרת שירותו בצה"ל, הוגש כנגד לקוח המשרד כתב אישום בבית הדין הצבאי מחוזי צפון המייחס לו עבירה של הוצאת רכוש מרשות הצבא.

על פי כתב האישום נטען כי הלקוח, בהיותו חייל בצה"ל, במהלך סיור רכוב לאורך גדר הגבול, בעת עצירה שביצע צוות הסיור עמם נמנה, הוציא אמר"ל מסוג "אקילה", בשווי של 20,300 ₪, השייך לאחר, אשר היה בתוך רעב הסיור מסוג "האמר", והחביאו בתוך ארון חשמל הנמצא בסמוך למוצב.

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1995. בסעיף 77(א)(2) קובע כך:

" חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות הצבא, דינו –

(1) מאסר שלוש שנים – אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע;

(2) מאסר שבע שנים – אם ערך הרכוש עולה על הסכום הקובע.

(ב) בסעיף זה, "הסכום הקובע" – סכום השווה לעשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה".

הלקוח הורשע בבית הדין הצבאי והוטל עליו עונש של 45 ימי מאסר בפועל , 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והורדה לדרגת טוראי.

את הלקוח פגשנו לראשונה בשנת 2018, כאשר פנה למשרדנו במטרה שנסייע לו בפנייה לנשיא המדינה לצורך קבלת חנינה.

מהי הרשעה פלילית?

הרשעה היא מונח משפטי המתאר מצב בו בית משפט/בית דין צבאי מצא כי נאשם ביצע את בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום שהוגש כנגדו.

ברירת המחדל היא כאשר נמצא אדם אשם בביצוע עבירה פלילית על בית המשפט או בית הדין הצבאי להרשיעו בדין.

להרשעה בבית דין צבאי משמעות זהה להרשעה בבית משפט פלילי.

להרשעה בפלילים משמעויות רבות, בין היתר אדם שהורשע אינו יכול לעסוק במספר רב של מקצועות והכתם הפלילי מלווה אותו לאורך תקופה ארוכה בת מספר שנים.

הרשעה בפלילים נרשמת בגיליון הרישום הפלילי של אדם וניתנת למחיקה רק בדרך אחת בלבד – הגשת חנינה לנשיא המדינה.

מחיקה והתיישנות של הרשעה – מה הן?

כל אדם אשר קיים רישום פלילי על שמו, רשאי בתנאים מסוימים, לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי של עבירות אלו. לכל הרשעה מוגדרת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה בהתאם לחוק.

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק המרשם הפלילי"). סעיף 16(א)- מחיקת הרשעה (תיקון מס' 2) תשמ"ז-1987 קובע כך:

"משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (להלן – תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה…"

סעיף 14 (א) לחוק המרשם הפלילי – התיישנות הרשעה לחוק המרשם קובע:

" לא יימסר מידע לפי סעיפים 6 עד 9 אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה – תקופת ההתיישנות):

(1) אם הוטל מאסר עד שנה אחת – התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;

(2) אם הוטל מאסר עד חמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;

(3) אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על חמש עשרה שנים;

(4) אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3), או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) – שבע שנים.

בהתאם לסעיף 17 לחוק המרשם – סמכות נשיא המדינה, קובע:

"נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו-16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17".

חוק יסוד: נשיא המדינה, סעיף 11(ב) קובע:

"לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם".

לאחר צילום החומרים הרלוונטיים, פנה צוות המשרד לכבוד נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בבקשה מנומקת ומפורטת לקבלת חנינה לשם קיצור תקופת המחיקה ובכך למעשה להביא למחיקתו של התיק הפלילי מרישומי המשטרה. בבקשה זו, בין היתר, טענו את הדברים הבאים:

• מדובר באזרח ישראלי מוסלמי שעל פי הערכים שקיבל בבית הוריו, הביע את רצונו העז לתרום למדינה ולהתגייס לשירות משמעותי כחייל קרבי. הוא מגיע ממשפחה בעלת עבר מכובד של שירות בצה"ל.
• מדובר בשירות בהתנדבות שכן חוק שירות הביטחון [נוסח משלוב], תשמ"ו-1986 לא חל עליו.
• העבירה בוצעה ללא כל רצון להפיק רווח כספי או רצון להעברת הרכוש הצבאי לידיים עויינות. כפי שצוין בגזר הדין, העבירה בוצעה ממניעה ילדותי של נקמה בבעל הרכוש הצבאי אשר העליב והשפיל אותו אך בשל מוצאו.
• גם לאחר ביצוע העונש שהוטל עליו, הלקוח נלחם כדי לחזור ליחידתו ולשוב לשרת עד תום תקופת השירות שלו בחודש פברואר 2009, ביחידה קרבית.
• במהלך לימודיו בתיכון התנדב למשטרת ישראל, בחירה שונה וחריגה לבני גילו.
• מאז המקרה ועד ליום הגשת הבקשה לא נפחו תיקים נוספים כנגדו. העבירה התיישנה בינואר 2017.
• ניסיונותיו להשתלב באזרחות בעבודה בתחום הביטחון והוצאת רישיון נשק ארגוני נדחו על הסף בשל קיומו של הרישום הפלילי בגין תיק זה.

לאחר בחינת הבקשה הוחלט על ידי נשיא המדינה לקבל את מלוא הטענות אשר הועלו בבקשת החנינה והוחלט על קיצור תקופת המחיקה שחלה על הרשעתו של הלקוח כך שזו תסתיים ביום חתימת המכתב.

המשמעות של קיצור תקופת המחיקה הינה מחיקתו של התיק מהרישום המשטרתי של הלקוח ומחיקת הכתם על עברו ופגיעה בעתידו.