תושב הצפון, נדון לעונש מאסר של שבע שנים ושלושה חודשים בגין הרשעתו בשני כתבי אישום שונים.
בכתב האישום הראשון, הורשע בעבירה של חבלה חמורה. על פי כתב האישום ירה במתלונן ופגע בראשו, פגיעה אשר הותירה את המתלונן נכה ונתמך באופן סיעודי לצמיתות. את עבירה זו ביצע כאשר עונש מאסר על תנאי מרחף מעל לראשו.
בכתב האישום השני, הורשע האסיר בכך ביצע עבירות תעבורה חמורות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה פוחזת.
עבירות אלו בוצעו כחלק מסכסוך דמים ארוך שנים בין משפחות יריבות, סכסוך אשר גבה מספר לא מועט של קרבנות משני הצדדים.
האסיר הורשע בבית משפט המחוזי בנצרת ובמהלך תקופת מאסרו ועקב אותו סכסוך סווג כאסיר טעון הגנה.
בשל סיווגו כאסיר טעון הגנה, הושם האגפים נפרדים, לעיתים בהפרדה מלאה מכלל האסירים ולא זכה לכל אפשרות לשיקום במהלך התקופה הראשונה למאסרו.
תחילה, ביקש האסיר לשכור את שירותי המשרד במטרה לבטל את אותן ההגבלות שהושתו עליו העת מאסרו, לאפשר לו להשתלב באגפים טיפוליים ולצאת לחופשות.
משרדנו פנה לשירות בתי הסוהר פעמים רבות בבקשות שונות לשילוב בטיפול ולשינוי תנאי המאסר ואף הוגשו בשמו של האסיר מספר עתירות אסיר כנגד שירות בתי הסוהר שנדונו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שכן האסיר ריצה את עונשו בבית הסוהר "אשל" הסמוך לבאר שבע.
חלקן הגדול של בקשות המשרד נענו והאסיר הוצא מאגפי ההפרדה, הועבר לבית הסוהר "דקל" והחל בהליך טיפולי משמעותי שנמשך מספר חודשים רב.
כאשר התקרב מועד שחרורו המוקדם, "השליש", ביקש האסיר לעלות את עניינו לדיון בפני ועדת השחרורים.
מתי אסיר יכול לעלות לדיון בפני ועדת שחרורים?
על פי סעיף 3 חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 כל אסיר, למעט אסיר עולם, שנשא שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שנקבע שעליו לשאת, רשאי לבקש להביא את ענייניו לדיון בפני ועדת השחרורים. כאשר הועדה, לאחר בחינת עניינו, רשאית להורות על שחרורו על תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו.
מה זה שחרור על תנאי ממאסר?
שחרור ב"שליש" אינו שחרור מלא ממאסר. אסיר אשר התקבלה בקשתו לשחרור מוקדם יהיה כנתון בתנאים אותם תקבע ועדת השחרורים. תקופת התנאי היא פרק הזמן מיום שחרורו על-תנאי ועד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא האסיר לפי גזר הדין.
איזה תנאים שחרור יכולה ועדת השחרורים לקבוע?
תנאי ראשון הוא שהאסיר לא יבצע כל עבירה נוספת במשך תקופת התנאי. ניתן להתנות את שחרור של אסיר בהפקדת ערובה כספית, בהשתתפות בתוכנית טיפולית או שיקומית ובקיום תנאי התוכנית.
תנאים נוספים הן עדכון אודות המקום שבכוונתו לגור בו בתקופת התנאי, התייצבות בתחנת המשטרה, איסור יציאה מהארץ ומגבלות נוספות שיחול ויחולו על האסיר בהתאם לחוקים אחרים, כמו למשל מי שהורשע בעבירת מין.
שחרור על תנאי יכול להיות מותנה במעצר בית למשך שעות מסוימות ביום וגם בפיקוח אלקטרוני. ועדת השחרורים יכולה לקבוע כי במהלך תקופת שחרורו של האסיר, בנוסף ליתר תנאי שחרורו, הוא יהיה גם באיזוק אלקטרוני ויותר לו לצאת ממקום מגוריו רק לצורך עבודה, לצורך טיפולי או לצרכים רפואיים או צרכים דחופים אחרים, ובמהלך יתר שעות היום יהיה עליו להישאר במקום מגוריו בתנאי מעצר בית יחד עם אזיק אלקטרוני שבא לוודא כי הוא שומר על התנאים.
האם לא יעמוד האסיר במהלך תקופת התנאי באחד או יותר מהתנאים שקבעה הועדה יוחזר עניינו לדיון בפני הועדה אשר רשאית להורות על ביטול שחרורו על תנאי והחזרתו לריצוי העונש בין הסורגים.
מה צריכה ועדת השחרורים לשקול לפני מתן ההחלטה?
על ועדת השחרורים לבחון אם האסיר ראוי לשחרורו וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
ועדת השחרורים שוקלת את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה. הועדה בוחנת את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא.
מה בוחנת ועדת השחרורים?
ועדת השחרורים בוחנת את העבירה שבה הורשע האסיר, את נסיבות ביצועה, סוג העבירה, חומרת העבירה, היקף ביצוע העבירה, תוצאות ביצוע העבירה ותקופת המאסר שנגזרה על האסיר.
ועדת השחרורים בוחנת האם האסיר שילם את הקנס או הפיצוי שהושת עליו ואם לא שילם – מה הסיבה לכך.
ועדת השחרורים בוחנת את כתבי האישום הקיימים העומדים כנגד האסיר המבקש להשתחרר במועד הדיון בבקשה, תוכנם, העבירות בהן מואשם וזאת יחד עם עברו הפלילי, הרשעותיו, מספרן, תכיפותן, תוצאותיהן, היקפן ותקופת המאסר שנשא בגינן.
הועדה תבחן דיונים קודמים בעניין האסיר בוועדות השחרורים והקלות בעונש שניתנו לו בעבר.
בנוסף, הועדה תיקח בין שיקוליה את התנהגות האסיר בכלא, חיובית או שלילית, בין היתר יילקחו בחשבון – התנהגות טובה, גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים לשיקומו, העדר שימוש בסמים במהלך תקופת מאסרו, הליכי גמילה שעבר, העבירה שעבר וסוג העבירה, שמירה על הסדר בבית הסוהר, פעילות עבריינית בין כותלי הכלא ומחוץ להם, בריחה מבית הכלא או חזרה שלא במועד.
בנוסף, תיקח ועדת השחרורים את נתוניו האישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי.
ועדת השחרורים תסתמך על חוות דעת שנתנו גורמים בבית הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון וכן חוות דעת גורמים מקצועיים. למשל, חוות דעת וג"ע (ועדת גילוי עריות), אלמ"ב (אלימות במשפחה) וברה"ן (בריאות הנפש), חוות דעת רש"א (הרשות לשיקום האסיר) ושירות המבחן.
הדיון פני ועדת השחרורים:
בדיון בפני ועדת השחרורים, ייצגה את המדינה פרקליטות מחוז דרום, אשר התנגדה לשחרורו המוקדם של האסיר וזאת בשל עברו הפלילי המכביד הכולל עבירות בנשק, עבירות אלימות, עבירות שוד, איומים ועבירות סמים אשר בגינן ריצה מאסרים קודמים,כאשר מאסרו זה הינו החמישי.
עוד טענה המדינה כי במהלך מאסרו עבר האסיר עבירות משמעת חמורות בבית הסוהר, הכוללות מעורבות בהכנת אמצעי לחימה, קטטות, תקיפת איש סגל בכלא ואיומים כלפי אנשי סגל. וכן לטענת המדינה קיים כנגדו חומר מודיעיני סודי אשר מייחס לו השתייכות לכנופיה.
משרדנו הציג לוועדת השחרורים הסכם סולחה בין המשפחות אשר נחתם מספר חודשים לפני הדיון ועליו חתומים כלל המעורבים משני הצדדים.
משרדנו הציג בפני הועדה את סיפורו של הסכסוך והנזק שנגרם במהלך הסכסוך לאסיר ולמשפחתו, בו נרצחו דודו ואחיו של האסיר.
בפני הועדה, הוצג ההליך השיקומי אותו עבר האסיר מאז מעברו לבית הסוהר "דקל". שילובו בקבוצות טיפוליות, טיפול פרטני וכך ששימש כחונך לאסירי השגחה.
הוגש לעיון הועדה גם דו"ח של רשות שיקום האסיר אשר מצא את האסיר מתאים לשילוב בתכנית מטעמם הכולל מציאת מסגרת עבודה ומסגרת מגורים המרחיקה אותו מאזור הצפון.
בסיום הדיון, מצאה ועדת השחרורים לקבל את טענות המשרד וקבעה כי למרות אופי העבירות שביצע הרי שהאסיר הוכיח כי הוא ראוי לשחרור על תנאי לאחר שעבר הליך שיקומי ראוי והורתה על שחרורו.
(וש"ר 39756-10-15)
זקוק לעורך דין אלימות במשפחה לייצוג בפני ועדת שחרורים? חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום הפלילי.
ייצוג משפטי נכון, בשלב מוקדם ככל האפשר, יכול לסייע בניהול ובטיפול בתיק ולהביא לתוצאה מייטבית.
זקוק לעורך דין לייצוג בפני ועדת השחרורים? התקשר/י – 050-8848606
התוכן באתר זה הינו אינפורמטיבי בלבד, אין בו בכדי להוות ייעוץ משפטי מטעם עורך דין או תחליף לו. השימוש וההסתמכות על התוכן הנמצא באתר הם באחריות המשתמש בלבד.
