מה זו עבירת איומים? ומה העונש עליה?
עו״ד פלילי נדב גרינוולד

למה נחשבת עבירת איומים לעבירה פלילית חמורה?

עבירת איומים היא אחת מהעבירות הנפוצות בדין הפלילי בישראל, והיא מעוררת עניין מיוחד לאור המתח בין חופש הביטוי לבין ההגנה על תחושת הביטחון האישי. אדם שמאיים לפגוע באחר – בגופו, בחירותו, ברכושו, בשמו הטוב או בכל דרך אחרת – עלול למצוא את עצמו תחת חקירה פלילית או אפילו כתב אישום, גם אם האיום לא מומש בפועל. החוק רואה באיום כזה פגיעה חמורה בשלום הציבור ובתחושת הביטחון של האדם שנפגע ממנו.

ההגדרה המשפטית של עבירת איומים

לפי סעיף 192 לחוק העונשין, מדובר בעבירה שבה אדם מאיים בפגיעה שלא כדין באדם אחר, וזאת בכוונה להפחיד או להקניט אותו. אין צורך שהאיום יתממש, ואין הכרח שהקורבן יפחד בפועל – די בכך שהאדם המאיים פעל בכוונה להפחיד, ושניתן להבין מדבריו או מהתנהגותו שמדובר באיום אף אם אינו איום ממשי. האיום יכול להיות מילולי, כתוב, חזותי או אפילו משתמע.

בתי המשפט בוחנים את הנסיבות, את לשון האיום, את המהות, את ההקשר שבו נאמרו הדברים, ואת התחושה שהותירו בדעתו של האדם שאליו כוון האיום. קיימת חשיבות רבה להוכחת הכוונה הפלילית שמאחורי הדברים, והיא זו שמבדילה בין אמירה פוגענית לבין עבירה של ממש.

דרכי מימוש של איומים – לא רק במילים

כאשר מדברים על "איום", יש נטייה לחשוב על אמירה מילולית ישירה כמו "אני אראה לך מה זה". אך לפי הפסיקה והחקיקה בישראל, איום אינו חייב להיאמר במילים מפורשות. החוק מכיר גם בצורות אחרות של איום, כל עוד ניתן להבין מהן בבירור את הכוונה להפחיד או להטיל אימה.

איום יכול להתבצע במחוות גוף, בהתנהגות חזותית, בתקשורת לא מילולית ואף בפרסום תכנים מרומזים. כך לדוגמה, תנועת יד המדמה ירי, שליחת תמונה של נשק, שיתוף פוסט מאיים ברשת החברתית, או הפצת שמועה מכוונת – כל אלו עשויים להיחשב כאיום פלילי, במיוחד אם קיימת היכרות מוקדמת בין הצדדים, או רקע של סכסוך.

בתי המשפט בוחנים את הנסיבות הסובבות את המעשה – ההקשר שבו בוצע, מידת הקרבה או העוינות בין הצדדים, ותחושת הפחד שיכולה להתעורר אצל האדם שנחשף להתנהגות המאיימת. גם העיתוי והמקום שבו נאמרו או הובאו הדברים משפיעים על הפרשנות המשפטית. לדוגמה, מבט חודר מלווה בתנועת סכין מול אדם שהגיש בעבר תלונה – עשוי להיחשב איום לכל דבר ועניין.

בנוסף, הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לזירה משמעותית של עבירות איומים, כאשר משתמשים מפרסמים תמונות, סרטונים, תגובות או מסרים שמופנים כלפי אדם מסוים – גם אם אינם מזכירים אותו בשם. המשפט הפלילי אינו דורש שהאיום יהיה ישיר או מוצהר, אלא שהוא יהיה מובן, בעל כוונה להפחיד, ויכול להתפרש כאמיתי על ידי הקורבן.

ראוי לציין כי גם שיחת טלפון קצרה, הודעת ווטסאפ או תגובה לפוסט בפייסבוק – אם יש בהן תוכן מאיים, עשויות לשמש בסיס לחקירה פלילית ולכתב אישום. ככל שהאיום נחשב ממוקד, מפורש או מגובה בהיסטוריה של יחסים עוינים – כך עולה הסיכוי שהרשויות יראו בו עבירה של ממש.

לסיכום, החוק אינו מתמקד רק במילים עצמן, אלא בכוונה שמאחוריהן ובתחושה שנוצרת אצל הצד השני. חשוב להבין שהאיום הוא בראש ובראשונה פגיעה בתחושת הביטחון, והמשפט הפלילי יפעל גם כאשר זו נפגעת בדרכים מרומזות, עקיפות או דיגיטליות.

העונש הקבוע בחוק על עבירת איומים

החוק קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למי שביצע עבירת איומים. עם זאת, הענישה בפועל משתנה בהתאם לחומרת המעשה, הרקע האישי של הנאשם, היסטוריה פלילית קודמת, והאם מדובר באירוע חד פעמי או חלק מדפוס חוזר של התנהגות מאיימת. בתי המשפט שוקלים גם את עוצמת האיום, מידת הפחד שגרם, האם הייתה כוונה ברורה לפגוע, והאם נעשה ניסיון כלשהו להתנצל או לתקן את הנזק.

במקרים ראשוניים או פחות חמורים, ייתכן שבית המשפט יסתפק בענישה קלה יחסית כמו מאסר על תנאי, קנס כספי, התחייבות להימנע מעבירה או עבודות שירות. אך ככל שהאיום מלווה ברקע של אלימות, הטרדה או פגיעה ממשית, הענישה נוטה להיות מחמירה, עד כדי מאסר בפועל.

התמודדות עם כתב אישום בגין איומים – מה חשוב לדעת?

מי שנחקר או מואשם בעבירת איומים חייב לפעול בזהירות מרבית ולהיעזר בעורך דין פלילי מקצועי כבר בשלבים הראשונים של ההליך. אמירות שנאמרות בחקירה, הודאות חלקיות או חוסר הבנה של משמעות הדברים עלולות להוביל להפללה, גם כאשר לא הייתה כוונה פלילית. עורך דין מיומן יידע לבחון את חומר הראיות, לזהות פערים או כשלים בגרסת המתלונן, ולבנות קו הגנה מדויק – בין אם לשם ביטול כתב האישום, הגעה להסדר מקל, או ניהול הליך הוכחות עד זיכוי.

עו"ד נדב גרינולד, מומחה בדין הפלילי, מטפל דרך קבע בתיקים של עבירות איומים – החל משלב החקירה, דרך ייצוג מול הפרקליטות, ועד הופעות בבתי המשפט. ניסיונו הרב מאפשר ללקוחותיו לקבל ליווי מדויק, רגיש ואסטרטגי, תוך מיצוי זכויותיהם לאורך כל ההליך.