היעדרות מן השירות הצבאי שלא ברשות (עריקות) – חנינה – מחיקת הרשעה

כנגד לקוח של המשרד, במסגרת שירותו כחובש קרבי בצה"ל, הוגש כנגדו כתב אישום בבית הדין הצבאי מחוזי מרכז המייחס לו עבירה של היעדרות מן השרות שלא ברשות.

על פי כתב האישום נטען כי הלקוח, בהיותו חייל בצה"ל, נעדר מן השרות שלא ברשות מיחידתו, מיום 24.03.2014 ועד ליום , 1.09.2014, דהיינו למשך 162 ימים.

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1995. בסעיף 94 נקבע כך:

"חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך".

כלומר בהתאם לחוק השיפוט הצבאי בצידה של עבירת ההיעדרות מן השירות שלא ברשות בגינה הוגש כתב האישום הינו עד 4 שנות מאסר.

הלקוח הורשעה והוטל עליו עונש של  65 ימי מאסר בפועל וכן 45 מאסר על תנאי למשך שנתיים. מדובר בהרשעתו היחידה של הלקוח בדין.

את הלקוח פגשנו לראשונה בשנת 2017, כאשר פנה למשרדנו במטרה שנסייע לו בפנייה לנשיא המדינה לצורך קבלת חנינה לקיצור תקופת מחיקת ההרשעה.

מהי הרשעה?

הרשעה היא מונח משפטי המתאר מצב בו בית משפט מצא נאשם אשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום שהוגש כנגדו. ברגע שניתן גזר דין בו נאשם מורשע (והרשעתו אינה מבוטלת על ידי בימ"ש), הרשעתו מופיעה בגיליון הרישום הפלילי.

מהי המשמעות של הרשעה בפלילים?

הרשעה בפלילי מטילה על אדם כתם/ "אות קין" שיש בו כדי להפריע למהלך חייו התקינים, במיוחד כשמדובר בצעירים שהורשעו וההרשעה פוגעת בהם כבר משלב מוקדם זה בחייהם.

אמת כי המרשם הפלילי  אינו עומד, לכאורה, לעיונו של אחר. קבלת מידע מהמרשם הפלילי מותרת רק לגופים ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.

על אף העובדה כי נאסר על המעסיקים לדרוש רישום פלילי מאדם המנסה להתקבל לעבודה, ידוע לכל, כי מקומות עבודה רבים מצליחים לשים ידם על הרישום הפלילי ומשכך, יש ברישום כדי להטיל דופי קשה ולסגור אופציות למשרות רבות במעגל התעסוקה הדורשות "תעודת יושר", קרי היעדר עבר פלילי.

מחיקה והתיישנות של הרשעה – מה הן?

כל אדם אשר קיים רישום פלילי על שמו, רשאי בתנאים מסוימים, לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי של עבירות אלו. לכל הרשעה מוגדרת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה.

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק המרשם"). סעיף 16(א) – מחיקת הרשעה (תיקון מס' 2) תשמ"ז-1987 קובע:

"משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (להלן – תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה…"

סעיף 14 (א) – התיישנות הרשעה לחוק המרשם קובע:.

" לא יימסר מידע לפי סעיפים 6 עד 9 אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה – תקופת ההתיישנות):

(1)   אם הוטל מאסר עד שנה אחת – התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;

(2)   אם הוטל מאסר עד חמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;

(3)   אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על חמש עשרה שנים;

(4)   אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3), או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) – שבע שנים.

בהתאם לסעיף 17 לחוק המרשם – סמכות נשיא המדינה, קובע:

"נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו-16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17".

חוק יסוד: נשיא המדינה, סעיף 11(ב) קובע:

"לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם".

­­­­­­­­­­­­לאחר צילום החומרים הרלוונטיים, פנה צוות המשרד לנשיא המדינה בבקשה מנומקת ומפורטת לקבלת חנינה לשם קיצור תקופת המחיקה ובכך למעשה להביא למחיקתו של התיק מרישומי המשטרה. בבקשה זו, בין היתר, טענו את הדברים הבאים:

• מדובר בהרשעה יחידה לחובתו של הלקוח ומאז לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים.
• הוגשו מסמכים רבים, שמשרדנו עמל רבות להשיגם, שיש בהם כדי להעיד מצד מפקדיו ו/או חבריו לשירות על אופיו ו/או התנהגותו הטובה של הלקוח במסגרת שירותו בצה"ל.
• נסיבות חיים קשות ומורכבות, בין היתר מחלת אמו ומצב כלכלי רעוע של משפחתו אשל הובילו את הלקוח לבצוע את  העריקות מתוך כוונה לסייע למשפחתו.
• המשך תרומה למדינה בכך שממשיך ומבצע ימי מילואים כלוחם כאשר נדרש לכך.
• רצונו להשתלב במעגל העבודה בתחום האבטחה והביטחון אך בשל הרשעתו נמנעת ממנו האפשרות לקבל רישיון להחזקת כלי נשק.
• ניסיון להצטרף לשורות משטרת ישראל אך ניסיון זה לא צלח בשל דחיית הבקשה לאור הרשעתו בבית הדין הצבאי.

לאחר בחינת הבקשה הוחלט על ידי נשיא המדינה לקבל את מלוא הטענות אשר הועלו בבקשה והוחלט על קיצור תקופת המחיקה שחלה על הרשעתו של הלקוח כך שזו תסתיים ביום  חתימת המכתב.

המשמעות של קיצור תקופת המחיקה הינה מחיקתו של התיק מהרישום המשטרתי של הלקוח ומחיקת הכתם על עברו ופגיעה בעתידו.