contact-us צור קשר

לקוח משרדנו נעצר בשל קבלת תלונה שהתקבלה מהרווחה ועוכב לחקירה בחשד שמזה תקופה תקף את ביתו. כמו כן במהלך חיפוש שבוצע אצל הלקוח נתפס במכנסיו חומר החשוד כסם. הלקוח נחקר בחשד לביצוע עבירות סמים, תקיפת בת זוג ותקיפת קטין על ידי אחראי. הלקוח הכחיש בחקירתו את החשדות המיוחסות לו.

מהי תקיפה?

חוק העונשין מגדיר בסעיף 378 מהי תקיפה על פי החוק כך:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."

תקיפת בת זוג ו/או תקיפת קטין על ידי אחראי  – מה דינן?

החוק קובע ענישה מחמירה למי שביצע עבירה של תקיפת בת זוג ותקיפת קטין על ידי אחראי. חוק העונשין בסעיף 382 קובע כי עבירות אלה הן עבירות בנסיבות מחמירות. כך קובע החוק בסעיף 382(ב) לחוק העונשין:

(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

הלקוח פנה אל משרדנו טרם דיון מעצר ימים בעניינו לשם ייצוגו בדיון. הוא הובא לבית המשפט השלום בירושלים כאשר המשטרה מבקשת להאריך את מעצרו בשישה ימים נוספים לצורך ביצוע פעולות מהותיות לבדיקת החשד ובטענה למסוכנות הנשקפת ממנו לאור מעשיו.

ככלל תיק פלילי נפתח עם הגשת תלונה ו/או מידע מודיעיני למשטרה באשר לביצוע עבירה פלילית שבוצעה ע"י אדם. המעצר הראשוני נעשה באמצעות צו של בימ"ש אך לעיתים נסיבות המקרה מאפשרות עיכוב של אדם לתחנת המשטרה, ללא צו,  בחשד לביצוע עבירה, שיבוש הליך חקירה וכדומה.

היה ושוטר מחליט לבצע מעצר, עליו על פי סעיף 25 לחוק, להביא את החשוד לתחנת המשטרה. הקצין הממונה על חקירות הוא זה שיקבע האם לשחרר את העצור או שאכן קיימת עילה למעצרו.

בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) – (להלן: "חוק המעצרים") – סעיף  25 (א) קובע:

"שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר, יביאו, ללא דיחוי, לתחנת משטרה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה על החקירות בתחנה, בהעדרו – למפקד התחנה, ובהעדרם – לקצין הממונה על התחנה (להלן – הקצין הממונה), אלא אם כן מצא, לאחר המעצר, שניתן לשחררו..."

החליט הקצין הממונה שישנה עילה למעצר, עליו להביא את החשוד בפני שופט בית משפט השלום תוך 24 שעות, על מנת שיינתן צו מעצר וזאת בהתאם  לסעיף 29 (א) לחוק המעצרים קובע: 

"מי שנעצר בידי הקצין הממונה לפי סעיף 27 יובא בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות, בפני שופט"…

מעצר ימים מהו?

מעצר ימים הוא מעצר טרם הגשת כתב אישום. המעצר לרוב נדרש לצורכי חקירה שהמשטרה טרם הספיקה לבצע כלומר החקירה טרם מוצתה.  מדובר במעצר שהוא מוגבל מבחינת מספר הימים המרבי שניתן להאריך.  לעיתים המעצר נדרש בשל החשש ו/או מניעת שיבוש הליכי חקירה או חשש לביצוע עבירות נוספות על ידי אותו אדם. לאחר מעצר ראשוני על ידי המשטרה שאורכו עד 24 שעות, רשאית המשטרה לבקש מבימ"ש  להאריך את מעצרו של החשוד, קרי מעצר ימים.

בהתאם לחוק חוק המעצרים סעיף 12 – סמכות שופט (תיקון מס' 11) תשע"ה-2014:

"הוגשה בקשה לעצור אדם, רשאי שופט, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה, לצוות בהחלטה מנומקת בכתב, על מעצרו של אותו אדם, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני לפי הוראות סימן ג'1, או על שחרורו בערובה או ללא ערובה או בתנאים שימצא לנכון; צו מעצר יכול שיינתן בין בנוכחותו של החשוד ובין בהעדרו".

חוק המעצרים מפרט מה הן העילות בגינן יכול ביהמ"ש להורות על מעצרו של חשוד טרם הגשת כתב האישום, כמפורט בסעיף 13- עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום:

13(א) שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:

 (1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

 (2) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

 (3) בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.

 (ב) שופט לא יצווה על מעצר לפי סעיף קטן (א), אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.

במהלך דיון מעצר הימים בבית המשפט, יש לחשוד זכות לטעון לטובתו, בעצמו או באמצעות עורך דינו.

כאמור הלקוח שכר את שרותינו לשם ייצוגו בדיון מעצר הימים. משרדנו חקר את נציג המשטרה כנדרש, הציג ערב ללקוח וכן חלופת מעצר בו יוכל לשהות עם שחרורו.

ביהמ"ש קיבל את טענות המשרד והורה על שחרורו של הלקוח למעצר בית למשך 4 ימים בלבד.